אלמוג ובן־שחר

השאלות

1. 01פוטרתי. מה מגיע לי, ומה כבר לא?

   מה בדרך כלל קובע

   שני דברים קובעים כאן כמעט תמיד: כמה זמן עבדתם במקום, ואיך נגמרה העבודה. ותק קובע מה מגיע לפי חוק ומה נשאר לשיקול דעת. הדרך שבה נגמרה העבודה — פיטורים, התפטרות או הסכמה — קובעת אם יש בכלל על מה לדבר. השאלה השלישית נשאלת מיד: האם נערך שימוע לפני ההחלטה, ומה נאמר בו.

   ותק משך הזמן שעבדתם באותו מקום. הוא קובע חלק ממה שמגיע לפי חוק.

   שימוע שיחה שמעסיק חייב לקיים לפני החלטה על פיטורים, ולשמוע בה מה יש לכם לומר.

   מה קורה בפגישה הראשונה

   הפגישה נמשכת כשעה. מביאים חוזה עבודה, שלושה תלושי שכר אחרונים, ומכתב הפיטורים אם יש כזה. עוברים על המסמכים ואומרים מה נראה אפשרי, מה זה ידרוש, וכמה זמן דברים כאלה לוקחים בדרך כלל. אם התיק לא בשבילנו, אומרים את זה בפגישה ולא פותחים אותו.

   מה זה עולה להתחיל

   הפגישה הראשונה היא פגישת אבחון במחיר קבוע, ואומרים לכם את המחיר בטלפון לפני שקובעים אותה. אם ממשיכים, בוחרים מודל שכר טרחה וכותבים אותו לפני שמתחילים לעבוד.

   פגישת אבחון פגישה שמטרתה להחליט אם יש תיק, ולא לפתוח אותו.

   מה אי אפשר להבטיח

   אי אפשר להבטיח סכום, ואי אפשר להבטיח תוצאה. שני תיקים שנראים דומים נגמרים אחרת. מה שכתוב כאן הוא מידע כללי ולא ייעוץ משפטי לתיק מסוים. לפנייה

2. 02קיבלתי מכתב התראה. חייבים לענות?

   מה בדרך כלל קובע

   מכתב התראה הוא דרישה של צד אחד, לא החלטה של בית משפט, ואין חובה חוקית לענות לו. שלושה דברים קובעים אם כן כדאי: מי שלח, מה בדיוק נדרש בו, ואם נקבע בו מועד. שתיקה לפעמים מיטיבה ולפעמים נקראת כהסכמה לעובדות שכתובות בו. מה שכן דוחק בזמן הוא לוח הזמנים שהצד השני קבע לעצמו.

   מכתב התראה דרישה בכתב מצד אחד, לפני שהוא פונה לבית משפט. אין בה החלטה של אף גורם.

   מה קורה בפגישה הראשונה

   מביאים את המכתב, את ההתכתבות שקדמה לו וכל מסמך שהוא מזכיר. קוראים אותו שורה־שורה ומפרידים בין מה שנטען לבין מה שנדרש. בסוף הפגישה יש החלטה אחת משלוש: לענות, לא לענות, או לענות על חלק. אם מחליטים לענות, מחליטים גם מי חותם.

   מה זה עולה להתחיל

   קריאת מכתב ומענה עליו הם היקף עבודה מוגדר, ולכן נמסר עליהם מחיר לעבודה הזאת בלבד, בכתב, לפני שמתחילים. אם מהמכתב מתפתח הליך, זה היקף עבודה אחר ומחייב הסכמה חדשה.

   היקף עבודה מה בדיוק הוסכם שייעשה. שינוי בו משנה גם את שכר הטרחה.

   הליך תביעה או בקשה שנפתחת בבית משפט. מאותו רגע יש מועדים שקובעים אחרת.

   מה אי אפשר להבטיח

   אי אפשר להבטיח שהצד השני יפסיק אחרי תשובה, ואי אפשר להבטיח שלא תוגש תביעה. תשובה מדויקת משפרת עמדה, היא לא מסיימת עניין. מה שכתוב כאן הוא מידע כללי ולא ייעוץ משפטי לתיק מסוים. לפנייה

3. 03אנחנו נפרדים ויש ילדים. איפה מתחילים?

   מה בדרך כלל קובע

   מתחילים מהילדים, לא מהרכוש. שני דברים קובעים את הסדר: האם שני הצדדים מסכימים שהקשר נגמר, והאם יש הסכמה על מקום המגורים של הילדים בינתיים. כשיש הסכמה בסיסית, אפשר לנסח הסכם ולהפוך אותו להסכם מאושר. כשאין, השאלה הראשונה היא איפה מתנהל ההליך ומי פותח אותו, ולסדר הזה יש משמעות מעשית.

   הסכם מאושר הסכם שבית משפט אישר. מרגע האישור הוא מחייב כמו החלטה.

   מה קורה בפגישה הראשונה

   מביאים תלושי שכר של שניכם אם יש, פרטים על הדירה, וגילי הילדים. עוברים על מה שכבר הוסכם בפועל — הסדרי שהות, הוצאות — גם אם לא נכתב. בסוף הפגישה יודעים איזה מסלול פתוח, הסכם או הליך, ומה הצעד הבא בכל אחד מהם. אם אפשר לסיים בהסכם, אומרים את זה.

   הסדרי שהות החלוקה בפועל של הזמן שהילדים נמצאים אצל כל הורה.

   מה זה עולה להתחיל

   הפגישה הראשונה היא פגישת אבחון במחיר קבוע. ניסוח הסכם ואישורו הם היקף עבודה מוגדר ונמסר עליהם מחיר בכתב; ייצוג בהליך נקבע לפי מודל שכר טרחה שבוחרים יחד לפני שמתחילים.

   מה אי אפשר להבטיח

   אי אפשר להבטיח הסדר מסוים לגבי הילדים, ואי אפשר להבטיח לוח זמנים. טובת הילד נבחנת לפי העובדות שמונחות לפני בית המשפט. מה שכתוב כאן הוא מידע כללי ולא ייעוץ משפטי לתיק מסוים. לפנייה

   טובת הילד אמת המידה שבית משפט בוחן לפיה החלטות על ילדים, לפי העובדות של כל מקרה.

4. 04לא שילמו לי שעות נוספות. מה עושים עם זה?

   מה בדרך כלל קובע

   קובע מה כתוב בתלושים ומה קרה בפועל. שלוש שאלות נשאלות תמיד: מה הוגדר כשעות העבודה שלכם, האם קיים רישום נוכחות, ומי אמור לנהל אותו. החוק מטיל את חובת הרישום על המעסיק, ולכן היעדר רישום אינו בהכרח לרעת העובד. גם הגדרת התפקיד קובעת: יש תפקידים שהחוק מוציא מכלל שעות נוספות.

   שעות נוספות שעות מעל יום או שבוע העבודה שהוגדרו לכם. לא כל תפקיד נכלל בהן.

   רישום נוכחות התיעוד של שעות העבודה. החוק מטיל את ניהולו על המעסיק, לא על העובד.

   מה קורה בפגישה הראשונה

   מביאים חוזה עבודה, תלושים של כל התקופה שבמחלוקת, וכל תיעוד של שעות — אפילו צילומי מסך של סידור עבודה. משווים בין התלוש לבין התיעוד ומסמנים איפה יש פער. בסוף הפגישה יודעים אם יש פער שאפשר להוכיח, ומה עוד צריך כדי להוכיח אותו.

   מה זה עולה להתחיל

   הפגישה הראשונה היא פגישת אבחון במחיר קבוע. תיקים כאלה מתאימים לפעמים לשכר טרחה לפי תוצאה ולפעמים לא, וההחלטה נופלת אחרי שרואים את התיעוד ולא לפניו.

   שכר טרחה לפי תוצאה שכר שנגזר ממה שיתקבל בסוף. הוא משנה איך משלמים, לא מה אפשר להבטיח.

   מה אי אפשר להבטיח

   אי אפשר להבטיח סכום, ואי אפשר להבטיח שהחישוב שלנו יתקבל במלואו. פער בתלוש הוא נקודת פתיחה, לא תוצאה. מה שכתוב כאן הוא מידע כללי ולא ייעוץ משפטי לתיק מסוים. לפנייה

5. 05חתמתי על חוזה ואני רוצה לצאת ממנו. אפשר?

   מה בדרך כלל קובע

   קודם כל מה כתוב בחוזה עצמו: יש חוזים שמסדירים יציאה ויש שלא. אחר כך שתי שאלות: מה נאמר לכם לפני החתימה, והאם החוזה כבר בוצע בחלקו. חוזה שיש בו מסלול יציאה הוא עניין של הודעה ומועדים; חוזה שאין בו מסלול נבחן לפי מה שקרה סביב החתימה. בחלק מסוגי החוזים החוק קובע תקופת ביטול קצרה, וזה נבדק ראשון.

   מסלול יציאה סעיף בחוזה שמסביר איך אפשר לסיים אותו, ובאיזו הודעה מוקדמת.

   תקופת ביטול חלון זמן קצר שהחוק נותן בסוגי חוזים מסוימים, שבו אפשר לבטל בלי נימוק.

   מה קורה בפגישה הראשונה

   מביאים את החוזה החתום, כל נספח, וכל התכתבות מלפני החתימה — כולל פרסום או הצעת מחיר. קוראים את סעיפי הביטול והתשלום, ואומרים אם קיים מסלול יציאה בתוך החוזה. אם קיים, מנסחים הודעה. אם לא, מסבירים מה נדרש כדי לטעון לביטול ומה זה מחייב.

   נספח מסמך שצורף לחוזה ומחייב כמוהו, גם אם נחתם בנפרד.

   מה זה עולה להתחיל

   קריאת חוזה ואמירה אם יש בו מסלול יציאה הן היקף עבודה מוגדר, ונמסר עליו מחיר בכתב לפני שמתחילים. אם צריך גם להתכתב עם הצד השני, זה סעיף נפרד שמוסכם מראש.

   מה אי אפשר להבטיח

   אי אפשר להבטיח יציאה בלי עלות, ואי אפשר להבטיח שהצד השני יסכים. לפעמים הדרך הזולה היא לסיים את החוזה ולא לבטל אותו. מה שכתוב כאן הוא מידע כללי ולא ייעוץ משפטי לתיק מסוים. לפנייה

6. 06הגיעה נגדי תביעה. אפשר בלי עורך דין?

   מה בדרך כלל קובע

   אפשר להתגונן בעצמכם, וזה נעשה. שני דברים קובעים אם זה נכון כאן: איזה סוג הליך זה, וכמה זמן נשאר. לכתב תביעה יש מועד להגשת כתב הגנה, והמועד הזה קצר ולא מתחדש. הליכים קטנים בנויים לצדדים בלי ייצוג; תביעה רגילה בנויה על סדרי דין. השאלה השנייה היא מה נטען: טענה שמצריכה מסמכים היא עבודה אחרת מטענה שמצריכה עדות.

   כתב הגנה המסמך שבו נתבע עונה לטענות. יש מועד להגשתו, והוא נמנה מיום המסירה.

   סדרי דין הכללים שקובעים מה מגישים, מתי ובאיזה אופן. הם חלים גם על מי שאין לו עורך דין.

   מה קורה בפגישה הראשונה

   מביאים את כתב התביעה ואת אישור המסירה, כדי לדעת מאיזה יום נמנים המועדים. עוברים על הטענות ומסמנים מה מוכח במסמך, מה מוכחש, ומה דורש בדיקה. בסוף הפגישה יודעים מהו המועד הקרוב ומה חייב לקרות לפניו — עם ייצוג או בלעדיו.

   אישור מסירה התיעוד של היום שבו כתב התביעה נמסר לכם. ממנו נמנים המועדים.

   מה זה עולה להתחיל

   יש שני מסלולים ואומרים את שניהם: ליווי נקודתי לקראת הגשת כתב הגנה, או ייצוג בהליך כולו. לכל אחד מודל שכר טרחה אחר, ובוחרים אותו לפני שמתחילים לעבוד.

   מה אי אפשר להבטיח

   אי אפשר להבטיח שהתביעה תידחה, ואי אפשר להבטיח לוח זמנים של בית משפט. מה שאפשר לומר בפגישה הוא מהו המועד ומה נדרש עד אליו. מה שכתוב כאן הוא מידע כללי ולא ייעוץ משפטי לתיק מסוים. לפנייה

מה שכתוב כאן הוא מידע כללי ולא ייעוץ משפטי לתיק מסוים.

פנייה